החלטה בתיק ת"א 4532-02-12

בעניין : בקשה לסילוק התביעה על הסף

הנתבע 2 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, מטעמים של חוסר סמכות עניינית ו/או אי תשלום אגרה מספקת.

נימוקי הבקשה -

אמנם המשיבים הגישו תביעה לפס"ד בעניין בעלות במקרקעין, אולם בפועל מדובר בתביעה לזכות אובליגטורית, ובהתחשב בשוויה, מקומה להידון בבית משפט השלום. הנכס נשוא התובענה אינו מוסדר והזכויות בו אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין.

לעניין האגרה, שולמה אגרה בסך 1,115 ש"ח, אך מאחר ומדובר בתביעה כספית, סכום האגרה צריך להיות משולם על פי השווי הכספי של התביעה.

תגובת המשיבה -

לא צורף תצהיר בתמיכה לבקשה. התביעה העיקרית מהותה סעד הצהרתי המתייחס להסכם למכירת מקרקעין. שולמה אגרה כדין כפי שנקבע על ידי מזכירות בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות.

הלכה פסוקה היא שהסמכות העניינית נקבעת על פי הסעד המבוקש. עניינה של התובענה הינו הסכם למכירת נכס מקרקעין. המבקשים פנו לבית המשפט בהמרצה למתן פס"ד הצהרתי שיצהיר כי הסכם המכר בטל מעיקרו- בשל עושק, מרמה והטענה ולהורות על השבת הכספים ששולמו.

הנתבעים מצידם הגישו תביעה שכנגד, בה ביקשו שבית המשפט יצהיר כי הסכם המכר של הנכס שריר וקיים ולהורות לנתבעים שכנגד לקיים את התחייבויותיהם על פי ההסכם.

סעיף 51(א)(3)לחוק בתי המשפט קובע כי תביעות שהסעד הנתבע בהן הוא חזקה, שימוש וחלוקה במקרקעין הינו בסמכות בית משפט השלום. לעומת זאת, תביעות בעניינים אחרים שבמקרקעין ו/או בעניין חכירה לדורות הינן בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

הסעד המבוקש מתייחס לזכויות בעלות בנכס מכח הסכם המכר. זהו עיקרו של הסעד גם בתביעה העיקרית וגם בתביעה שכנגד.

ביחס למקרקעין בלתי מוסדרים, קיימות דעות שונות וסותרות בפסיקת בתי המשפט. אמנם, קיימת דעה בפסיקה כי המונח "מקרקעין" שבסעיף 51 לחוק מתייחס רק למקרקעין רשומים [שאם לא כן, המדובר הוא בזכויות אובליגטוריות ולא בזכויות במקרקעין] ועל כן שאלת הסמכות צריכה להיות מוכרעת על פי שווי הזכות החוזית. מאידך, קיימת דעה בפסיקה על פיה כל תביעה שעניינה במקרקעין, בין רשומים ובין אם לא, וככל שהסעד העיקרי המבוקש איננו חזקה ושימוש, הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי, כפי שמציין השופט י.עמית בהחלטתו בתיק בית המשפט המחוזי חיפה, ה"פ 113/08, בש"א 6576/08 שרה שוויצר נ' אילן רפאל, שם נקבע כי ככל שאין מדובר בתביעה שעניינה שימוש והחזקה בלבד, יש לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בכל תביעה שעניינה מקרקעין, בין אם הם רשומים ובין אם לא.

דעה דומה הביעה השופטת גרסטל בת.א. 1137/03 גנץ נ' נוטוביץ והשופט הנדל בתיק [ב"ש] בר"ע 1137/03 מגדלי גוש עצמיון נ' בריינס.

לעניין האגרה, אין היא יכולה להוות נימוק המצדיק הגשת בקשה מצד בעל הדין, לסילוק התביעה על הסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות בגין הליך זה בסך 2,500 ש"ח .

ניתנה היום, ג' סיון תשע"ב, 24 מאי 2012, בהעדר הצדדים.